top of page
תמונת הסופר/תgalinaev28

טיפול פסיכולוגי / פסיכותרפיה

מדוע פונים לטיפול פסיכולוגי?

הסיבה לפנות לטיפול פסיכולוגי היא ההרגשה של חוסר שביעות רצון מהחיים שלנו, עצב, דיכאון, חרדה, תחושה שאנחנו תקועים והכלים ששירתו אותנו עד כה לא עובדים יותר. מדי פעם הפונים לטיפול נמנעים מלפעול ולעשות צעדים כדי לבוא לידי ביטוי, להשפיע, להשיג, להגשים.

מדי פעם המצב הוא הפוך - הגענו למה שרצינו, הכלים שברשותנו שירתו אותנו טוב מאוד להשגת מטרות, אך יחד עם זאת, מרגישים בדידות, חרדה, חוסר משמעות.

בחלק מהמקרים הפונים לפסיכותרפיה נמצאים בתהליך של עיבוד חוויות מעברם, מוצפים זיכרונות ותובנות, לא יכולים לעצור את התהליך הזה. בעקבות התובנות גם לא יכולים להמשיך לחיות כמו שחיו עד עכשיו ורוצים שמישהו ילווה אותם בתהליך הזה.



האם תמיד צריך פסיכותרפיה כדי לעשות שינוי בחיים?

התשובה היא לא. לכולנו יש סיפור על מי אנחנו, מה היתרונות והחסרונות שלנו, במה אנחנו טובים ובמה פחות. לכולנו יש אירועים בילדות ולאורך חיינו אשר קבעו את התפיסה על האני-עצמי, מה היעוד שלי בחיים. זה חלק מהזהות שלנו. מצד שני הרבה פעמים הסיפור שאנו מספרים לעצמנו על עצמנו יכול לעצור אותנו, לגרום לתסכול, ולהוביל לבחירות לא טובות.

אנחנו יכולים לעשות שינוי ללא טיפול דרך בחירות נבונות בחיים שיכולות לרפא את הפצעים של העבר ולשחרר אותנו מהסיפור העוצר שסיפרנו לעצמנו.


אז מה קורה אם כבר פנינו לטיפול פסיכולוגי? דבר ראשון, אנחנו מספרים את הסיפור שלנו ומתנגדים לכל שינוי, אנחנו נאחזים בסיפור בכל הכוח, כי הוא זה שקובע את הזהות שלנו, ההתנהגויות שרוצים לשנות הפכו גם הן לחלק מאיתנו ואפילו עזרו לנו בחיים עד כה. מצד שני אותן התנהגויות גם מאמללות אותנו ואת האנשים שאנחנו אוהבים.

לא רק שאנחנו מתנגדים, באופן לא מודע אנחנו גם יוצרים עם המטפל\ת דינמיקה דומה לזו שיוצרים במערכות יחסים בחיים.


בטיפול הפסיכודינמי אשר מקורו בפסיכואנליזה, קשר מטפל-מטופל הינו הנושא והכלי אשר יביא למודעות על הבעיות, ויתגבר על ההתנגדות ועל מנגנוני ההגנה הפסיכולוגים כדי להשיג שינוי.

לעומת זאת, טיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי פונה לחלק הרציונלי והמודע, לרצון לעבוד על שינוי. הנחת היסוד שלו הינה שישנו קשר מחשבה-רגש-התנהגות. אימון באיתור מחשבות אוטומטיות שליליות ושינוי ניסוח, הסתכלות על המחשבות מהצד, הגדרתן כמוגזמות, לא נכונות בחלק מהמקרים או נכונות אבל לא מועילות, כל זה יכול לשנות את הרגש ולשנות את התגובה (התנהגות).

אלא מה? הדינמיקה של היחסים עובדת גם בטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי. הרבה מטופלים מתקשים מאוד לפעול באופן מודע ורציונלי, להרבה מטופלים יש התנגדות עצומה אשר נובעת מתהליכים לא מודעים. זה עושה טיפול ההתנהגותי – קוגניטיבי מתאים לחלק יחסית קטן של מטופלים.

מצד שני, טיפול דינמי הרבה פעמים נמשך זמן רב, המטופלים עלולים לפתח תלות במטפלים, ותהליכים מתפתחים באיטיות. במקרה הלא טוב, אנשים מגיעים למודעות על בעיות, אבל לא עושים שינוי.


מה המרכיב שיגרום לשינוי?

המחקר מראה כי כל הבנה קוגניטיבית וכל תוכן שעולה מהלא מודע למודע יכול לחולל שינוי רק אם זה קורה ברגע של חיבור לרגשות.

רגעים של חיבור רגשי עמוק לעצמי והפנמה ברמה רגשית של הבנות קוגניטיביות, הוא המקדם שינוי וצריך לחזור אליו פעם אחרי פעם בטיפול, לא חשוב איזה סוג של טיפול ומה היא ההנחה התאורטית שלו.



ישנן שיטות טיפול חוויתי וטיפול מודע לגוף אשר מחברות יחד את הידע והניסיון של מספר שיטות טיפוליות.

התחלתי את דרכי כמטפלת התנהגותית קוגניטיבית ובהמשך למדתי ועובדת בשיטות משולבות כגון טיפול דינמי חוויתי וטיפול ממוקד סכמה.

כמו כן, אני מטפלת בפוסט-טראומה בשיטת החשיפה הממושכת אשר עושה עיבוד של החוויה הטראומטית דרך חזרה תוך התרגשות ויחד עם זאת שליטה.


Comments


bottom of page