Question 1

האם תרופות נוגדות דיכאון עוזרות לחרדה?

Accepted Answer

כן, כל התרופות נוגדות דיכאון יעילות באותה מידה לטיפול בחרדה ולטיפול בהפרעה כפייתית טורדנית.

Question 2

שאלה: האם תרופות פסיכיאטריות פוגעות בערנות, במהירות התגובות, עושות אותי "זומבי"?

Accepted Answer

תרופות נוגדות דיכאון וחרדה מקבוצות מעכבי קליטה חוזרת של סרוטונין ומקבוצת מעכבי קליטה חוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין אינן פוגעות בערנות ובמהירות התגובה ואינן פוגעות בתפקוד הקוגניטיבי. אפשר לנהוג איתם. הן עוזרות לשפר את התפקוד כי הן מורידות לחץ ועוזרות לווסת תגובות רגשיות.

תרופות נוגדות פסיכוזה בחלק מהמקרים עלולים לפגוע בערנות ומהירות התגובה ולדכא את התפקוד הקוגניטיבי. הרגישות לכל תופעת לוואי משתנה מאדם לאדם. אפשר להתאים לכל אחת ואחד תרופה ללא תופעות לוואי פיזיות וקוגניטיביות. תרופות מהדור השני פוגעות בערנות ותפקוד הקוגניטיבי הרבה פחות מאשר תרופות הדור הראשון (אנטיפסיכוטים קונבנציונלים). למרות זאת, מספר תרופות מהדור הראשון עדיין בשימוש ומיטיבות מצוין עם חלק מהמטופלים.

תרופות להרגעה מקבוצת הבנזודיאזפינים (לוריון, ואבן, קלונקס, קסנקס ואחרות) חד משמעית פוגעות בערנות וביכולת לתגובה מהירה ומדויקת. אסור לנהוג איתם. הן גם מעלות את הסיכון לנפילות אצל קשישים.

תרופות לטיפול בהפרעת הקשב וריכוז (אמפטמינים) משפרות את הערנות ומשפרות משמעותית את היכולת ללמוד, להקשיב ולהתרכז במשימה למשך מספר שעות.

Question 3

האם ישנה התמכרות לתרופות פסיכיאטריות?

Accepted Answer

אין סיכון התמכרות לנוגדי דיכאון וחרדה מעכבי קליטה חוזרת של סרוטונין או סרוטונין ונוראפינפרין יחד.
אין סיכון התמכרות לנוגדי פסיכוזה. 
לתרופות להרגעה ולשינה מקבוצת הבנזודיאזפינים יש פוטנציאל התמכרותי. תרופות אלו – לוריון, ואבן, קלונקס, קסנקס/אלפרליד, בונדורמין, אמביאן ועוד, גורמות לירידה מיידית בתחושת הלחץ, הרגשה נעימה של הרפיה. הרצון להשתמש בהן שוב ושוב גובר. לאחר כחודש של בשימוש יומיומי יופיעו תלות וגם התרגלות. חלק מהאנשים יצטרכו להעלות את המינון כדי להשיג אותה תוצאה. בניסיון להפסיק את השימוש בהן מופיעים תסמינים של גמילה: חוסר שקט, הפרעת שינה, מתח בשרירים. בכל מקרה, אפשר להפסיק עם ירידה מאוד הדרגתית. מומלץ להשתמש בתרופות אלה נקודתית, לא כל יום, או לתקופה של שבועיים – עד 20 ימים רצוף ולעשות הפסקה. תרופות להרגעה ולשינה אינן עושות שינוי מהותי במצב, רק מקלות על התסמינים למספר שעות. 
הן תרופות עזר מצוינות לתקופה קצרה או למצב חירום.

אמפטמינים – ריטלין, אדרל/אטנט, ויואנס ואחרים גורמים לתחושה של כוח ומסוגלות, גם יכולים לשפר את מצב הרוח למספר שעות בחלק מהמקרים. קיים סיכון מסוים להתמכר לתרופות אלו.

ברוב המקרים אנשים עם הפרעת קשב וריכוז משתמשים בהם במינון המומלץ שנים רבות ללא התמכרות.

Question 4

האם אפשר להפסיק את התרופות הפסיכיאטריות ?

Accepted Answer

כן, אפשר. אפשר להפסיק תרופות פסיכיאטריות מכל סוג. תמיד צריך לבחון בכל מקרה לגופו את האפשרות להפסקת תרופות. הסבר מפורט יותר על הנושא ניתן למצוא כאן

Question 5

האם צריך להפסיק תרופות פסיכיאטריות בהדרגה?

Accepted Answer

בהחלט, חשוב להפסיק אותן בהדרגה. תרופות נוגדות דיכאון וחרדה ותרופות אנטי-פסיכוטיות גורמות לתהליך במוח בו חל שינוי קבוע בשחרור מוליכים עצביים כגון סרוטונין, נוראדרנלין, דופמין ואחרים. הירידה ההדרגתית במינון עד להפסקה מאפשרת חזרה לשחרור המוליכים האלה בכמות הנכונה ללא התערבות התרופה.

Question 6

האם ישנה תלות בתרופות פסיכיאטריות?

Accepted Answer

תרופות פסיכיאטריות מתערבות בתפקוד המוח דרך הגברה או הפחתה במינון מוליכים עצבים כמו דופמין, נוראדרנלין, סרוטונין ואחרים. בחלק מהמקרים הטיפול הינו זמני כי השיבוש נגרם ע"י גורם זמני: חשיפה לסטרס, משבר כלשהו, שינוי הורמונלי (הריון, לידה), טיפול תרופתי למחלות גופניות, שימוש בסמים ועוד. 
אנשים יכולים לנרמל את ההפרשה של מוליכים העצביים גם דרך פעילות גופנית, ספורט, מדיטציה, יוגה, טיפול פסיכולוגי, טיפול התנהגותי קוגניטיבי, מסע רוחני, שינוי בתזונה, או כל שינוי מיטיב בחיים. 
במקרים אחרים כגון פסיכוזה רצופה או חוזרת, הפרעה אפקטיבית דו קוטבית, הפרעה סכיזו-אפקטיבית, דיכאון חמור חוזר או כרוני ועוד, יש צורך בטיפול קבוע. בהפסקת הטיפול התסמינים חוזרים. גם במקרה של הפרעה פסיכיאטרית הנחשבת לקשה וכרונית ישנו אחוז מסוים של מטופלים אשר מבריאים, ואז ניתן להפסיק את הטיפול התרופתי במקרים מסוימים.

Question 7

האם תרופות הפסיכיאטריות פוגעות בתפקוד המיני?

Accepted Answer

תרופות נוגדות דיכאון וחרדה מקבוצת מעכבי קליטה חוזרת בררניים/סלקטיבים של סרוטונין 
Selective Serotonin Reuptake Inhibitors SSRI
עלולות לגרום לירידה בחשק המיני וירידה בחוויית הסיפוק (אורגזמה) אצל נשים וגברים ולגרום לשפיכה נידחת אצל גברים. יש מספר מטופלות ומטופלים לא מבוטל, בין 20% ל- 40% אשר מרגישות.ים את התופעות האלו בחומרה שונה. עדיין, יש לציין כי חלק מהגברים נהנים מהארכה של האקט המיני ללא פגיעה בתחושת הסיפוק. בכל מקרה, התופעה אינה מופיעה ב 60-70% ממשתמשי התרופות. אחרי הפסקת התרופה התפקוד המיני חוזר לקדמותו. 
תרופות נוגדות דיכאון וחרדה מקבוצת המעכבות של ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין
Serotonin-Norepinephrine Reuptake Inhibitors SNRI
חלקן עלולות להוריד את החשק המיני, לעכב שפיכה אצל גברים ולדכא את האורגזמה/תחושת הנאה וסיפוק אצל נשים וגברים. התופעות הללו מופיעות אצל כ-30% מהמטופלים. 
בקבוצה הזאת יש גם תרופות שאינן פוגעות בתפקוד המיני.
ישנן  תרופות נוגדות דיכאון וחרדה אשר משפרות את התפקוד המיני. 
תרופות נוגדות דיכאון וחרדה אינן משפיעות על הזקפה. 
תרופות נוגדות פסיכוזה מדור ראשון עלולות לגרום למגוון הפרעות בתפקוד המיני. תרופות מדור שני , פוגעות הרבה פחות בתפקוד המיני.
תרופות להפרעת קשב וריכוז אמפטמינים אינן משפיעות על תפקוד המיני. 
תרופות להרגעה גם אינן משפיעות.

Question 8

איזה תופעות לוואי יש לתרופות פסיכיאטריות?

Accepted Answer

תרופות נוגדות דיכאון וחרדה עלולות לגרום לתופעות לוואי לטווח קצר, בשבוע הראשון ותופעות לוואי לטווח ארוך. 
תופעות הלוואי הפיזיות השכיחות ביותר בשבוע הראשון של השימוש הינן: בחילה, אי נוחות בבטן, כאבי ראש, עייפות, טשטוש ראיה קל , הפרעה בשינה ועוד. 
תופעות לוואי נפשיות: החמרה בחרדה, התקף חרדה, מחשבות אובדניות. לגבי מחשבות אובדניות - בחלק הגדול מהמקרים הן קיימות גם לפני התחלת הטיפול, במקרים נדירים מאוד הן עלולות להופיע בעקבות השימוש. זה לא אומר שלא צריך לטפל בדיכאון בעזרת תרופות. אנשים בדיכאון חמור זקוקים להשגחה בתחילת הטיפול.
תופעות פיזיות לטווח ארוך: עליה במשקל - באחוז לא גדול מהמטופלים וכאן לכל תרופה יש פוטנציאל שונה לגרום לעליה במשקל. כמו כן, במקרים נדירים בעיקר אצל קשישים עלולה להיות ירידה בסודיום/נטרן. אפשר לראות את זה בבדיקת דם שגרתית.

Dr. Galina Evstati Kretzmer

פסיכיאטרית

ד״ר גלינה יאבסטטי קרצמר

שאלות ותשובות