top of page
  • תמונת הסופר/תgalinaev28

מחושך לאור - יציאה מדיכאון

אפשר להגדיר את מצב הרוח כמצב רגשי המחלחל ומשפיע על התנהגותנו וצובע את ההוויה שלנו בעולם.

האם אפשר להגדיר את הדיכאון כקצה ברצף של הרגשות האנושיים? האם דיכאון הינו מחלה?

בעוד עצב הוא רגש לגיטימי ונחוץ, דיכאון נחווה בתור העדר רגש או קהות רגשית. אנשים הסובלים מדיכאון מדווחים על שוני מהותי בין עצב לבין דיכאון.

הדיכאון מלווה את האנושות מאז ומתמיד ומתואר בטקסטים עתיקים כגון הסיפור של המלך שאול בתנ״ך. היפוקרטס תיאר את הדיכאון כ 400 שנים לפני הספירה בשם מלנכוליה והגדרתו אקטואלית עד היום.

מצב דיכאוני כפי שהוא מוגדר בסיווג המחלות (DSM-5) נמשך לפחות שבועיים, בד"כ הטווח הוא 3-4 חודשים עד 13 חודשים.

דיכאון כהפרעה פסיכיאטרית Major depressive disorder מתבטא בירידה במצב הרוח כל יום רוב שעות היום, חוסר עניין והנאה, הפרעות בשינה ובתאבון, עייפות, חוסר אנרגיה, אי שקט או איטיות לעומת מצבינו הרגיל. ישנה תחושה של חוסר ערך, חוסר משמעות, מדי פעם אשמה, חוסר אונים וחוסר תקווה. היכולת ללמוד, לזכור ולעבד מידע חדש ירודה, אנשים בדיכאון מתקשים לקחת החלטות. מדי פעם ישנן מחשבות חוזרות ונשנות על המוות, רצון למות ואף מדי פעם תוכניות אובדניות וניסיון אובדני.

לא כל התסמינים האלו חייבים להופיע, אך ירידה במצב הרוח, חוסר הנאה וחוסר עניין החרכיים. הדיכאון יכול להיות קל, בינוני או חמור.


הדיכאון מתחיל וחולף, בהגדרתו הוא מצב זמני. הדיכאון חולף גם ללא טיפול תרופתי.

לעומת זאת ישנו מצב תמידי של דכדוך ואנרגיה נמוכה שנקראה דיסטימיה Dysthymia ומאפיין את הבן אדם, נתפס כחלק מאופיו.

מצב דיכאוני יכול להופיע גם כתגובה לסטרס ואירועים שליליים בחיים כגון בעיות כלכליות, גירושין, פיטורים, מחלות גופניות, תאונות, אך גם מדי פעם כתגובה לשינוי רצוי ש דורש הסתגלות: התקדמות לשלב הבא בחיים כגון לגור באופן עצמאי, להתחיל לימודים גבוהים, מעבר למקום מגורים חדש, גיוס לצבא. במקרה כזה מדברים על הפרעה הסתגלותית עם תסמיני דיכאון.

חשוב לדעת כי ישנה שורה ארוכה של הפרעות נפשיות בהן תסמיני הדיכאון מופיעים בתדירות גבוהה: הפרעות חרדה, OCD, פוסט-טראומה (PTSD), הפרעות אכילה, התמכרויות.


מה קורה בגוף בדיכאון?

שני הנוירוטרנסמיטורים (מוליכים בין עצביים) העיקריים המעורבים בהתפתחות המצב הדיכאוני הינם serotonin סרוטונין ו-norepinephrine נוראפינפרין.


תרופות ה- SSRI – Selective Serotonin Reuptake inhibitors מעלות את רמת הסרוטונין במערכת הסרוטונרגית במוח תוך חודש מתחילת הנטילה. הן מונעות את חזרתו של הסרוטונין לתאים שהפרישו אותו (reuptake ). בגזע המוח נמצאת קבוצה של נוירונים המפרישים סרוטונין (raphe nuclei ) אשר נקשרים למערכת הלימבית (מערכת קשורה לרגשות). רמה גבוהה של סרוטונין גורמת למצב רוח טוב והנאה, משפרת את השינה ומסייעת לאיזון בתאבון.

תרופות המעלות את רמת הנוראפינפרין בלבד באופן סלקטיבי כגון Reboxetine (Edronax) או Bupropion (Wellbutrin) יעילות נגד דיכאון. תרופות, SNRI Serotonin Norepinephrine Reuptake Inhibitors אשר מעלות את רמת הנוראפינפרין יחד עם זאת של הסרוטונין יעילות יותר נגד דיכאון מאשר אלה שמגבירות רק אחד מהם. נוראפינפרין גבוה גורם לערנות, אנרגיה, מרץ ומוטיבציה, מעורב במנגנון השינה, ועוזר להתמודדות עם סטרס.

דופמין dopamine DA גם מעורב במצב דיכאוני. כן, אתם יודעים כי לחוסר או עודף של דופמין השפעה גדולה במספר הפרעות ומחלות –סכיזופרניה, מחלת פרקינסון, הפרעה דו קוטבית, הפרעת קשב וריכוז ועוד. ישנם סוגים שונים של דופמין וכמה מערכות של נוירונים דופמינרגים . מערכות אלו מובחנות מבחינה אנטומית ותפקודית, כך שכל אחת מהן נמצאת ומשפיעה על אזורים שונים.

המערכת המזולימבית (Mesolimbic system) היא מערכת של נוירונים דופמינרגיים היוצאת מאיזור הטגמנטום VTA ventral tegmental area ומסתיימת בגרעין האקומבנס nucleus accumbens ,באמיגדלה ובהיפוקמפוס. גרעין האקומבנס הוא חלק מהמערכת הלימבית. הגירוי שלו קשור להנאה, תשוקה, עונג וגם מוטיבציה ופעולה כדי להשיג את ההנאה. ירידה של דופמין מסוג D1 במערכת המזולימבית יכול לגרום למצב דיכאוני.

שימוש בסמים כגון קוקאין ו- MDMA מעלים את הדופמין במערכת המזולימבית וגורמים למצב רוח מרומם ותחושת כוח.

ישנן עוד מערכות מעורבות בדיכאון: אצטילכולין, GABA, גלוטמת glutamate , הורמון הגדילה.

ירידה בפעילות של בלוטת התריס קשורה לדיכאון.

דיכאון קשור לירידה בתפקודה של המערכת החיסונית.

הסטרס האינטנסיבי והממושך של העובר ושל הילד בגיל מוקדם עלול לגרום לשינוי תמידי במערכת הנוירו-אנדוקרינית ושינוי בתגובות התנהגותיות. לסטרס יש השפעה שלילית על המצב הפונקציונלי של תאי המוח עד כדי מוות של התאים. היסטוריה של טראומה מוקדמת קשורה לעליה בקורטיזול ב- HPA Hypotalamus-Pituitary-Adrenal System . מערכת זו מנהלת ומאזנת תהליכים בגוף כגון עיכול, תפקודה של מערכת החיסון, מצב הרוח, המיניות, שחרור ושימוש של אנרגיה בגוף. טראומה מוקדמת עלולה להוביל לדיכאון כרוני.


שינוים בשינה בדיכאון

בדיכאון מתקצרת השינה העמוקה בה הפעילות המוחית איטית deep slow-wave sleep .זה בא לידי ביטוי ביקיצות רבות בלילה וירידה בזמן הכולל של השינה.שינת REM מאופיינת ע"י פעילות מוחית הקרובה לפעילות במצב ערני, תנועות עיניים rapid eye movement) ויחד עם זאת שרירי גוף רפויים. NREM היא שינה עמוקה ללא תנועות עיניים עם פעילות מוחית איטית. במעגל שינה תקין ישנם 3 שלבים של NREM ואחריהם מופיעה פרק זמן של REM. כל ארבעת השלבים חוזרים על עצמם מספר פעמים בלילה. במצב תקין שינת NREM צריכה להיות 75% מהשינה הכוללת ו- REM – 25%. בשינה תקינה התקופה הראשונה של REM מגיעה כ-90 דקות אחרי שנרדמנו, במצב דיכאוני פרק זמן הזה מקוצר ל 60 דקות – shortening of REM latency. כלומר, בדיכאון שינת ה- REM מתארכת בעוד ששינת ה- NREM מתקצרת.


איך יוצאים מדיכאון?

חשוב מאוד לתת תמיכה לאנשים בדיכאון. הכרת הדיכאון כמחלה ולא כחולשה או כישלון חשובה מאוד לתהליך ההחלמה. בתהליך היציאה מהדיכאון מופעה שלב בו ישנם כוחות נפשיים להתבוננות בעצמי, בשלב הזה אפשר לאדגר את החשיבה הדיכאונית, שלילית וביקורתית. ישנו קשר ביין מחשבה- רגש-פעולה.

מחקרים רבים מראים את הקשר בין חשיבה שלילית טורדנית ודיכאון, חרדה וסטרס.

קיים קשר הדדי בין הרגש לחשיבה. קשר זה הוא דו כיווני כך שהרגשות יכולים להשפיע על החשיבה באותה מידה בה החשיבה משפיעה על הרגשות. קיים קשר ביין רגשות לזיכרון, כך שהרגש יכול להשפיע על תהליך השליפה של מידע מהזיכרון.

כאשר מבלים שעות רבות יום אחרי יום במחשבות שליליות, דאגה, דמיון על אסונות, ביקורת עצמית ומחשות אלו גורמות לזיכרונות על חוויות שליליות, כל התאים במוח המעורבים בתהליך הזה מחזקים את הקשר בינם. זה מלווה בהפרשת הורמונים של סטרס אשר בסופו של דבר גורמים לדיכאון ולחרדה.

אנחנו יכולים לזהות את המחשבות השליליות אשר גורמות לעצב וחרדה ומעלות זיכרונות כואבים. אחרי זיהוי מחשבה שלילית, יכולים לשאול את עצמנו כמה היא נכונות? במידה וישנה אמת בה, לשאול את עצמנו כמה היא מועילה? אפשר לנסח את המחשבה מחדש באופן לא פוגע. ישנה גם דרך אחרת: להתרחק מהמחשבה, להסתכל עליה כמחשבה חולפת, לא מייצגת אותנו. שינוי מסלול החשיבה דורש אימון יומיומי ונחישות, כי המוח כמו שהסברנו התרגל לחשיבה השלילית וחיזק את הקשרים ביין התאים משתתפים בתהליך.

המחקר מראה כי זיהוי ושינוי של מחשבות שליליות לאורך זמן עוזר לצאת מהדיכאון ומונע דיכאון. השיטות הטיפוליות אשר מאמנות בשינוי חשיבה הן CBT, NLP ,מינדפולנס.


Комментарии


bottom of page